יום כיפור בין הנזיר לשיפוט 

יום כיפור בין הנזיר לשיפוט
זלמן שזר /הנשיא השלישי של מדינת ישראל

טוב לאדם היות פעם בדד
לא ספר, לא רע, לא ציבור ולא פרט,
רק הוא עם לבו, עם הלב רק בלבד,
טוב לאדם היות פעם בדד.

וטוב כי יצא פעם ריק מנכסיו,
לא בית, לא שדה, לא נדרש, לא חייב,
רק יקשיב אל ליבו ויחריש חרש רב
טוב כי יצא האדם מנכסיו.

כי יקשיב אל ליבו ויבין לחייו
וידע אשר יש ויחוש מה חייב.

יום-הכיפורים הוא היחיד בשנה, שהציווי להתענות בו נאמר במפורש בתורה.
מהות העינוי ידועה לכולנו אך עבורי באופן אישי יום הכיפורים הוא מועד לחשבון נפש - בין אדם לעצמו ובין אדם לחברו (כחילונית אינני מכלילה כאן "בין אדם למקום"), אשר לאחריו מגיעה ההתחדשות והישועה.
החיבור שלי ליום הכיפורים ולחשבון הנפש מתבטא בין קלף הנזיר לקלף השיפוט - הוא יום הדין.
באופן אישי אני מוצאת את ההיקש בין יום הכיפורים לקלפי הטארוט כיפה וטהור.
הקלפים בדרכם המיוחדת מראים לנו בכל קלף את הדרך הטובה, הנקייה, האמיתית והנכונה ביותר לחיים מלאים, רוחניים, שלמים ובעיקר אמיתיים. אמיתיים בשבילנו ובשביל הסובבים אותנו.
בין קלפי הטארוט אני מוצאת את קלף הנזיר כמביא עמו את הצורך לחשבון נפש ובסופו של התהליך את ההתחדשות והישועה של קלף השיפוט/יום הדין.
מיהו בעצם הנזיר -
כאשר הנזיר מופיע בפריסה נמליץ לשואל לקחת פסק זמן על מנת שיוכל להגיע להתחבטות נפש.
הקלף ממליץ להימנע ולהתנזר מכל השפע החומרי שבעולם החיצוני, מהבלי היומיום והחולין ולהתכנס פנימה אל האני העצמי. אל תוך העולם הפנימי העשיר של כל אחד.
יש להבין כי לעתים מגיעה העת בה יש צורך עצום לקחת פסק זמן, להיכנס פנימה ולתת מרגוע לנפש על מנת שהמחשבות תתבהרנה ובעקבותיהן גם המציאות.
הרי הפתרונות נמצאים בידנו בלבד, עלינו רק למצוא אותם.
ביום הכיפורים הארץ שוקטת כמעט לגמרי והשפע החיצוני אינו בעל משמעות דומיננטית המפריעה לשקט הפנימי וליכולת להיכנס פנימה ולבחון.
יום זה הוא היום המושלם לעטות על עצמנו את גלימת הנזיר, להיכנס פנימה ולערוך חשבון נפש.
את חשבון הנפש ממליץ הנזיר לערוך בבדידות מזהרת.
כדי להיכנס פנימה אין אנו זקוקים לליווי של אדם זה או אחר.
אין אנו זקוקים למעטה חיצוני.
הבא נסמוך על האני שלנו וניתן לו להוביל אותנו.
לעתים קרובות אנחנו מפחדים להיות בודדים. להתייצב אל מול האמת העירומה לבדנו בלי יד תומכת.
האמת היא שלמעשה כולנו בודדים.
החשש והאי נוחות מהלא נודע מונעים מאיתנו להתייצב מול עובדה מפחידה כביכול זו.
ההתייצבות מול האמת היא מחצית הדרך לקבלה. לאחר מכן יש להכיר בה ולקבל את העובדה כי בעצם אין היא מפחידה.
הנזיר הוא הקלף התשיעי במספר ברצף הארקנה הבכירה.
מספר 9 מייצג את האדם שהחל להתרחק ברוחו מן החומריות שבעולם זה אף שפיסית הוא חי בו.
הוא שואף לבדידות ולאיחוד עם האל או שמא התודעה הקוסמית.
מטרתו להגיע לעומק הדברים הסמויים מן העין. הוא מחפש אחר האמת ומוצא אותה בתוך עצמו.
הוא מתרכז בפנימיותו תוך כדי ניתוק מן העולם הזה.
ביום כיפור זה אעטה על עצמי את גלימת הנזיר, אצטייד בתכונות מס' 9 ואנסה לתור אחר האור החמים והמזמין בפנסו של הנזיר.
כאשר אמצא את האור אפגוש בקלף השיפוט/יום הדין.
בקלף השיפוט תוקע בחצוצרה המלאך. הוא מכריז על יום הדין.
לאחר עריכת חשבון הנפש מגיע היום בו ההארה הראשונה מפציעה, הישועה מגיעה וההתחדשות מתחילה.
לאחר שנערך החשבון ומאזן הפעולות והעשייה מגיע הזמן לקבל את המגיע לכל אחד עפ"י מעשיו.
קריאתו של המלאך מולידה אותנו מחדש, מטוהרים וצחים ומוכנים למצב החדש בו מה שעד כה היה כשדה בור יצמח ויפרח מחדש ויתן פרי. פרי בשל.
על האדם (גם אם בכפיה כלשהי) לעבור מיתה בתוך עצמו על מנת להיוולד מחדש.
הצורה החדשה בה ייוולד תמיד תהא גדולה יותר מן הישנה.
בפתחו של יום הכיפורים אני מאחלת לכולנו את היכולת לעטות את גלימת הנזיר ולפעול על פיו ולזכות לשמוע את תרועת החצוצרה של השיפוט ביום הדין האישי שלנו.

שלכם, אסנת.